<h1>רבינו ירוחם נ"ד ח"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
יום טוב שחל להיות בשבת ז' מתפלל ברכות כיצד ג' ראשונות וג' אחרונות וברכה ד' באמצע ומזכיר בה קדושת היום, ומתחיל בשל שבת כלומ' ותתן לנו יי' אלדינו את יום המנוח הזה את יום חג וכו', ומסיים בשל שבת תחלה בחתימה ואומר ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים ואינו אומר מקדש ישראל והשב' והזמני' כך פשו' בביצה. בליל י"ט ובי"ט יש הזכרה ליום טוב בברכת המזון כך פשוט בפסחים (ק"ה ע"א). בתפלת י"ט אומר וקדשתנו במצותיך ולא וקדשנו כך פשוט בפסחים (קי"ז ע"ב). אומר זמן כלומר שהחיינו בליל שני של י"ט מבי"ט של גליות וכתבתיו בנתיב ו' ח"א בענין ר"ה בדין אם אומר זמן בר"ה. טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בברכת המזון אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולזכרון בא"י מקדש ישראל והזמנים, ודוקא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטי' אבל אם אמר הטוב כשנזכ' חוזר לראש פירוש לראש ברכ' המזון כמו שכתבתי בענין שבת כך פשוט בברכות. ואם הוא שבת וי"ט וטעה אומר שנתן שבתו' למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לעמו ישר' לשמחה ולזכרון בא"י מקדש השבת וישראל והזמני', כך כתבו התוספות וכן כתב הרא"ש. בי"ט קורין בתורה ה' עולים אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא והעולה מברך לפניה ולאחריה כך פשו' במגלה. אין מניחין תפילין בי"ט כך פשוט במנחות (ל"ו ע"ב) ועוד פ"ק די"ט (ביצה ט"ו ע"א) דאם שקעה עליו חמה והיו תפילין בראשו מניח ידו עליהן עד שיגיע לביתו, ואם יש בית סמוך לחומה שישמרו שם בטוב מניחן שם. י"ט שחל להיות בשבת ש"ץ היורד לפני התבה ערבית כשאומ' ברכ' א' מעין ז' שהיא מגן אבות בדברו אינו צריך להזכיר יום טוב ואינו צריך לומר בחתימה אלא מקדש השבת שלולי שבת לא היה חוזר ש"ץ התפלה כי בלילי י"ט אינו חוזר הש"ץ בקול רם התפלה אלא אחר שהתפללו בלחש אומר קדיש כך פשוט בשבת. ולפי מה שפרש"י שם נראה דבי"ט שחל יום ראשון בע"ש כי בליל שבת אומ' החזן ברכה אח' מעין ז' כמו שכתבתי כמו בשאר שבתות, וכן נהגו העולם. בעצרת קורין ה' כמו שכתבתי למעלה ומוציאין ב' ס"ת בא' קורין ה' עולים ובשני כלומר בספר השני קורא המפטיר. ביו' ראשון קורין בס"ת הה' עולים בפרשת בחדש הג' והמפטי' בס"ת הב' קורא וביום הבכורים והפטרה ויהי בשלשי' שנה, וביום השני קורים העולים בס"ת הא' בפרש' כל הבכור והמפטיר בס"ת השני כמו ביום ראשון וההפטר' בחבקוק ויי' בהיכל קדשו. וקורין הלל גמור. ובתפלה מזכיר מעין היום כלומר שאומר בתפלה את יום חג השבועות הז' את י"ט מקרא קדש הזה זמן מתן תורתינו. ואומר יעלה ויבא בברכ' המזון כמו שכתבתי למעלה.
